פסק-דין בתיק ת"א 54280-11-10

1.         זהו פסק דין בתביעת התובעים לתשלום פיצויים עבור נזקים שנגרמו להם בגין ליקויי בניה, בדירה שרכשו מהנתבעת.           

            ע"פ הסדר דיוני בין הצדדים, לא נחקרו עדים, ופסק הדין ניתן ע"פ מסמכים שבתיק, לאחר שהצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב.

2.         התובעים רכשו מן הנתבעת דירה הכוללת חצר (דירת גן), בקומת הקרקע בבנין שבנתה, ע"פ חוזה מיום 24.6.07. לטענתם, עם כניסתם לדירה, גילו בה ליקויים קשים שגרמו להם סבל רב, ובהם בין היתר, חוסר תאורה במבואה לבנין, פגמים בדלתות החדרים, ליקויים בריצוף, וליקוי חמור במערכת הביוב של הדירה, אשר גרמה להצפת חצר הדירה במי ביוב.

            לכתב התביעה צורפה חוו"ד המומחה מטעם התובעים, אינג' יאיר אברהמי, אשר אמד את עלות תיקון הליקויים בסך 65,000 ש"ח, בתוספת מע"מ, וכן פיקוח הנדסי בשיעור 10% מן הסכום האמור. התובעים תבעו אפוא לחייב את הנתבעת, לשלם להם פיצויים בסכום האמור, וכן פיצוי בגין אבדן ימי עבודה בסך 10,000 ש"ח, פיצוי בגין עגמת נפש בסך 30,000 ש"ח, והחזר עלות חוו"ד המומחה מטעם התובעים, בסך 2,500 ש"ח (אם כי בסיכומיהם טענו, כי עלות חוות הדעת עמדה על 1,600 ש"ח בלבד).

3.         הנתבעת טענה בין היתר, כי התביעה התיישנה נוכח הוראות חוק המכר, וכן טענה, כי תיקנה את כל הליקויים שהודעו לה במסגרת שנת הבדק. לטענתה, הליקוי במערכת הביוב נגרם כתוצאה מהתרשלות התובעים, בכך שיצקו משטחי בטון בכל שטח הגינה, ללא שיפועים מתאימים וללא פתחי ניקוז, ובכך גרמו לעומס רב על האדמה שמעל קו הביוב. בהמשך לטענתה, בוצעה פתיחת סתימה בקו הביוב, ע"י ביובית שהזרימה מים בלחץ אדיר למערכת, והחמירה את הנזק. הנתבעת טענה, כי הליקויים הנטענים כלל לא פורטו בפרוטוקול המסירה, או בפרוטוקול ביקורת שנת הבדק. כן הוכחשו סכומי הפיצוי הנטענים.

4.         ביהמ"ש מינה מומחה הנדסי מטעמו, אינג' יגאל ברגמן. המומחה ביקר בדירה, בחן את המסמכים ואת טענות הצדדים, ופירט מסקנותיו בחוות הדעת מיום 9.2.11.

המומחה קבע, כי יש לבצע תיקונים בקו הביוב, לרבות החלפת אביזר מחבר, הסדרת שיפועים תקניים, במקום השיפוע ההפוך שאיתר במקום, ועיגון קו הביוב ביציקות בטון, למניעת שקיעתו. המומחה דחה את טענת הנתבעת, לפיה ניתק חלק בקו עקב לחץ בלתי סביר שגרמו המים שהזרימה הביובית, אותה הזמינו התובעים לפתיחת סתימה בקו. המומחה קבע, כי הסיבה להינתקות החלק האמור, הינה העדר פיגומים תקניים לצינור - ליקוי המצוי בתחום אחריות הנתבעת.

המומחה איתר ליקויים בשלוש מדלתות הדירה, ליקוי בריצוף מרפסת תחתונה, ליקוי במערכת התאורה במבואה לדירה, וסדק באחד הקירות.

המומחה אמד את עלות תיקון הליקוי במערכת הביוב, בסך 4,500 ש"ח בתוספת מע"מ, ואת עלות תיקון יתר הליקויים שמצא, אמד בסך 5,800 ש"ח בתוספת מע"מ. העלות הכוללת של תיקון הליקויים, עומדת אפוא על 11,948 ש"ח. המומחה לא קבע, כי יש צורך בפיקוח הנדסי לביצוע העבודות.

5.         התובעים הסכימו בסיכומיהם לחוות דעת המומחה, ותבעו לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים במלוא סכום האמדן האמור, ובנוסף לחייבה בהוצאותיהם, וכן בפיצויים בגין אבדן ימי עבודה, ועגמת נפש בסכומים שפורטו בכתב התביעה.

            הנתבעת חזרה בסיכומיה, על עיקר טענותיה שפורטו בכתב ההגנה. הנתבעת הסתמכה על תשובות המומחה לשאלות הבהרה, לפיהן הליקוי במערכת התאורה, נמצא בתחום הרכוש המשותף של הבנין, ועל כן לטענתה, זכאים התובעים לכל היותר, לרבע מן הפיצוי בסעיף זה. הנתבעת חזרה וטענה, כי התובעים הם שאחראיים לתקלה בקו הביוב, לאחר שהנתבעת תיקנה את הליקויים שהודעו לה, ואף ניתנו אישורי מהנדס העיר, ומכון התקנים, לענין זה.

6.         סבורני, כי יש לדחות את טענת הנתבעת לענין המועד בו נטענו טענות התובעים. לענין הביוב אין מחלוקת, כי התובעים פנו אל הנתבעת עם גילוי הליקוי, ולא נשללה טענת התובעים, כי גם יתר הליקויים הודעו לנתבעת עם גילויים. מכל מקום, ע"פ חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, המדובר בליקויים שמקורם בביצוע לקוי, או בחומרי עבודה ואביזרים שאינם מתאימים, ואשר סופקו ע"י הנתבעת.

            הנתבעת חזרה והעלתה טענות שנדחו ע"י המומחה בחוות דעתו, לענין מערכת הביוב. הנתבעת לא ביקשה לחקור את המומחה מטעם ביהמ"ש, ואף לא הגישה חוות דעת מומחה מטעמה. יש לזכור, כי המדובר במומחה מטעם ביהמ"ש, שלחוות דעתו משקל רב. סבורני אפוא, כי יש לקבל את חוות הדעת על כל רכיביה, ועל כן, אין לקבל את טענות הנתבעת לענין האחריות לליקויים במערכת הביוב.

            אשר לטענה, כי יש לפסוק לתובעים רבע מהאמדן בגין הליקוי במערכת התאורה בלבד, משום שהליקוי נמצא בתחום הרכוש המשותף, סבורני כי אין לקבלה, משום שכעולה מכתב התביעה ומחוות הדעת, המדובר בליקוי שהתגלה במבואה מחדר המדרגות לדירת התובעים, ועל כן, הם הנפגעים העיקריים מליקוי זה.

            סבורני אפוא, כי נכון לפסוק לתובעים פיצוי במלוא סכום האמדן, המפורט בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש. עלות תיקון הליקויים כמפורט בחוות הדעת, משוערכת להיום לסך 12,667 ש"ח.

7.         התובעים לא הוכיחו טענתם לענין הפסד ימי עבודה, וגובה ההפסד בסעיף זה, ועל כן סבורני, כי אין לפסוק להם פיצוי ברכיב זה של התביעה.

            אשר לפיצוי הנתבע בגין עגמת נפש, סבורני כי יש לקבל את הטענה, כי לתובעים נגרם סבל בגין הליקוי במערכת הביוב, אשר גרמה לריח רע בחצר הדירה, והגבילה את השימוש בחצר. במצב זה, ובשים לב לעלות תיקון הליקוי, ולחובת התובעים להקטין את נזקם, סבורני כי יש לאמוד את הפיצוי בראש נזק זה, בסך 2,500 ש"ח.

8.         התובעים תבעו להתיר להם לפצל סעדיהם בגין עילת התביעה, על מנת שיוכלו לתבוע בעתיד פיצוי בגין ירידת ערך שנגרמה לדירתם. יש לדחות תביעתם לענין זה, משום שעל פני הדברים, לא היתה כל מניעה לפרט תביעתם בגין ירידת ערך, ולהוכיחה במסגרת תביעה זו. יתרה מזאת, נוכח מהות הליקויים המפורטים בחוו"ד המומחה, והפעולות הנדרשות לתיקונם, קשה לסבור, כי תיגרם ירידת ערך לדירה, בהנחה שהליקויים האמורים יתוקנו.

9.         התביעה מתקבלת אפוא, ואני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בסך 15,167 ש"ח, וכן הוצאות המשפט בסך 4,900 ש"ח, ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח.